הבוקר בעיתון 'הפלס' מתפרסמת קריאתו של מרן הגר"ש אויערבאך שליט"א הקוראת להצטרף לעצרת הענק ביום א' הקרוב נגד גזירת הגיוס, בכניסה לירושלים."חוב קדוש על כל אחד ואחד הירא את דבר ד' להשתתף בעצמו, הוא וכל בני ביתו ללא יוצא מן הכלל, במעמד המחאה הגדול נגד גזירת הגיוס הנוראה" כך נוסח המודעה המתפרסם בשם ראש הישיבה.
אמש התפרסמה קריאתם המשותפת של חברי מועצות גדולי וחכמי התורה הקוראת לציבור להשתתף בעצרת הגדולה.
"נסערים ונרעשים מפני חילול שם שמים ברבים, מאותה כוונת-זדון שלטונית בראשות ראש הממשלה למנוע מלומדי תורה ללמוד בישיבות, לגייסם בכח לצבא, ולאיים על אלו שלא יעשו כן, שיידונו כעבריינים בעונשי כלא ומאסר", כתבו גדולי ישראל באשר להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל עונש מאסר על לומדי התורה.
גם חברי בד"צ העדה החרדית יצאו בקריאה לאחב"י אחים לדעה להשתתף בעצרת הענק, בקריאה נכתב שמקום הכינוס יהיה ברחוב מלכי ישראל בואכה שרי ישראל.
מרן הגר"ש ואזנר שאליו הגיעו מזכירי מועצות גדולי התורה בשאלה האם ניתן לומר סליחות בעצרת, לאחר שיום א' הקרוב הוא ר"ח. השיב להם שניתן, ואך הורה להם איזה סליחות יש לומר.
שאלה שהתעוררה בימים האחרונים האם ניתן יהיה לברך בעצרת "ברוך חכם הרזים", ברכה מיוחדת הנאמרת כאשר רואים שישים ריבוא מישראל במקום אחד. העסיקה רבים.
בשיעור שנשא הבוקר (ו') הראשון לציון הגר"י יוסף בבית שמש, אמר כי כאשר מתכנסים 600 אלף יהודים בארץ ישראל אזי יש לכל הדעות לברך את הברכה גם לפי הרמב"ם שמחמיר לברך רק כאשר מכונסים בארץ ישראל.
לדברי הראשון-לציון, "על המשתתפים שנמצאים במקום גבוה שרואים ממנו את כל הקהל בעצרת התפילה לברך "ברוך חכם הרזים" בשם ומלכות, שאר המשתתפים שאינם רואים את כל הקהל, יברכו בלא שם ומלכות".
הגר"י סייג את דבריו ואמר כי לפני שמברכים את הברכה יש לוודא כי אכן נוכחים בעצרת מספר האנשים המדובר. "ראוי שהדיווחים בנושא יהיו מדויקים, על מנת שלא תצא תקלה ותהא חלילה ברכה לבטלה", הוסיף.
רבה של שכונת רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת, הגאון רבי יצחק זילברשטיין נשאל גם האם יש לברך בשם ומלכות בעצרת האדירה ברכת "חכם הרזים", ברכה מיוחדת הנאמרת כאשר רואים שישים ריבוא מישראל במקום אחד.
צדדי השאלה הם, שמחד צפויים להשתתף כמות גדולה כזו של אנשים, אך מאידך מספרם המדויק לא צפוי להיות ברור וכן העובדה שלא יהיה ניתן לראות בבת אחת את כולם, ועל כן יש להסתפק האם ניתן לברך את הברכה הנדירה.
הגר"י זילברשטיין השיב, שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת"ם סופר וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות.
נוסח ההלכה במלואה, אותה יש לומר לפי הוראת הגר"י זילברשטיין, מתחילתה ועד סופה, וכך ניתן לברך לכתחילה בשם ומלכות את הברכה הנדירה:
"הרואה שש מאות אלף בני אדם עומדין כאחד, אם גויים הם - אומר 'בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גויים, מדבר צייה וערבה' (ירמיהו נ,יב); ואם ישראל הם ובארץ ישראל - מברך: 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, חכם הרזים'. הרואה חכמי אומות העולם, מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן מחכמתו לבשר ודם; חכמי ישראל, מברך שנתן מחכמתו ליראיו; מלכי אומות העולם, מברך שנתן מכבודו לבשר ודם; מלכי ישראל, מברך שנתן מכבודו ליראיו" (רמב"ם, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"א).
