דפים

יום ראשון, 23 בפברואר 2014

ההפגנות נגד הגיוס: חובה קיומית, או איסור חמור? ויכוח ליד הגדר

דעה \ דוד מירסקי


התווכחתי איתו, כבר 3 שעות שאנחנו עומדים פה ברחוב ליד הגדר, הוא בשלו, ואני בשלי.

הוא טוען בתוקף: אנחנו נגד הפגנות, ואני מנסה לחלץ ממנו בדל היגיון: אין סיסמאות במאבק הזה, זה מאבק על משהו אמיתי, אין פה שום פוליטיקה שיכולה לסדר לנו את הענין, מסך הערפל שמנסים עסקנים לפזר על החוק לא עוזר הפעם, עזוב אותך ר' שמואל הרב שטיינמן, חייבים לנצח במערכה הזאת, אין פה מקום לטעויות.

והוא במרדו, אנחנו לא מפגינים, אתם תמשיכו למשוך בזנבות סוסים, תהיו נטורי קרתא, תיקחו מסאטמר כסף, אנחנו לא מפגינים, הרב שך והחזון איש נגד הפגנות.

תמשיכו למשוך בזנבות סוסים. הפגנה נגד הגיוס בירושלים
ואני עומד שם מולו ולא מאמין. הרי קודם, לפני שעבר החוק, התנגדתם להפגנות כי דרך השתדלנות וההידברות זו הדרך להביא להישגים, ודי בכנות חשבתי להאמין לכם שיש מקום לדיעה כזו, אולי באמת החרדיות רשמה הישגים אחרי 40 שנות דיפלומטיה, ונהפכנו להיות חלק מההוויה הישראלית, חלק אמיתי מהעם, ולא יקרה, שביום בהיר יגידו לנו אתם מתגייסים לצה״ל, אין לנו שום הבנה מה אתם עושים שם בישיבות שלכם וגם לא מעניין אותנו. אבל זה לא קרה וחטפנו את המהלומה הקשה ביותר שציבור יכול לקבל ממנהיגי המדינה בה הוא חי, חוסר רצון להבין את צרכיו, וזלזול מוחלט בערכיו, ערך לימוד התורה, וערכי החסד שהפכו לחלק מההוויה הישראלית, כשבציניות ישראלית אופיינית חילטו את המסגרות הללו לחלק משירות למען המדינה.

עוד לא קם אסטרטג או פרשן שיכול היה לצפות את זה מגיע מהמזרוחניקים, אותם מתחסדים שלא הנידו עפעף כשפינו אותם מהבית שגרו בו, מהרחוב, מהשכונה, מהעיר. מאותם שכיבדו את החייל שפינה אותם, ושרו איתו ׳אני מאמין׳, הכל בשם ההגינות, רובדים בלתי נתפסים של הוגנות ויושר. שהם לא יכבדו דיל? ואם לא היה דיל, לאן נעלמה המוסריות הדלי״ת?

אם היית מנסה להעלות קונספירציה לפני 20 שנה על ציבור ענק שיישב את ארץ ישראל מדן ועד באר שבע, ושבבבוקר בהיר, יזרקו אותו מחבל ארץ שלם בלי הסדרים, בלי מקום חילופי, ללא תמורה, כצאן לטבח, היית נתקל במבט מרחם, כזה ששמור ל׳חוסים׳ במסגרות לבריאות הנפש. 

וכשזה קרה, זה קרה לציבור שקיים ומעורב ב DNA של המדינה, מקצינים בצה״ל, עורכי דין מטאטאי רחובות פקידים אנשי עסקים בנקאים, ועד לבכירים בבתי המשפט, לא לציבור בעייתי, שמטופל מיסודו כציבור שלא משרת בצבא, ולא תורם לכלכלת המדינה, עלוקות, שכל אזרח ונהג מונית דעתן מסוגל להנפיק טילי טילים של נימוקים על חובתם לשרת ולצאת לעבוד.

אז, אצלם, כמו אצלינו היום, נשמעו טענות מתחסדות, צריך להידבר, חלילה מלנקוט באלימות, אין דרכינו בהפגנות מול הממסד, וכן, גם כשהם עשו הפגנה בת 70,000 משתתפים זו נקראה עצרת תפילה, ח״ו לא הפגנה, טענות שבתוכינו פנימה התייחסנו אליהם בזלזול. לוקחים לכם את הבית מה אתם חושבים הרבה, מה ההתחשבנות הזאת מול ממסד שבאופן גלוי מצהיר שהוא נגדכם. 

והם למדו את הלקח. וזו ההתנהלות שלהם מול המדינה, מול רובדי אינטרסים קואליציוניים ופוליטיים, מול ערימות של הבטחות ושקרים, והפעם היה תורינו לחטוף את הסטירה המצלצלת, מאלו שנכוו, מאלו שכבר עמדו במקום שאנחנו עומדים בו,

זו סטירה מושחתת. לנצח תידבק בהם הזוועה ההיסטורית בקביעת ההגדרה ׳עבריין׳ על לומדי התורה, אבל זו קריאת השכמה לכל מוכי הסנוורים ממחנינו, שממשיכים לדבוק בפתגמים שמכסים טפחיים על שיקולים צרים של מאבקי שליטה בסדר היום הציבורי.

ללא אנדרלמוסיה מכוונת, בלי למשוך בזנבות סוסים, בלי ריקודים חסרי פחד ממכתזיות שמצליפות בהם מים סרוחים, וללא המראה הנחוש והמטורף שיביט בהם מבעד למסכי הטלוויזיה, הם עוד יגייסו אותנו, את כולנו, בלי מכסות ובלי שירות אזרחי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה