דפים

יום חמישי, 27 במרץ 2014

לאחר סבל ממושך: האמן שמשון דלבקוביץ ז"ל

ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר היוצר והאמן המוזיקלי שמשון דלבקוביץ ז"ל. והוא בן 46. סבל כל חייו מייסורים קשים.
שימח יהודים רבים (צילום: שלאגר)

דלבקוביץ נולד להוריו בעיר פ"ת לפני 46 שנים, כשלאחר מכן עברו לבני ברק למען חינוך הילדים. כבר בצעירותו התגלה ככישרון מוזיקלי ולפני כעשרים שנה חבר לישי לפידות והצטרף ללהקה שהקים "אוף שימחעס".

יחד שימח יהודים רבים וגרם לקירוב לבבות בין כך חלקי עם ישראל כאשר השפיע בשיריו מסרים חיוביים גם על אנשים רחוקים מחיי תורה ומצוות.

דלבקוביץ שסבל כל חייו מייסורים לאחר שנולד עם מחלה בדם התמודד בגבורה מתוך אמונה תמימה וטהורה.

מכריו מספרים על אדם מיוחד במינו עם לב רחום שהשקיע מזמנו רבות לשמח ילדים חולים ונזקקים. בשנותיו האחרונות אף הקים את ארגון 'הקו המאחד' שסייע וארגן מופעי זמר וטיולים לילדים נפגעי טרור.

בחודשים האחרונים נחלש מאוד ואושפז מספר פעמים כשבשבוע האחרון החמיר מצבו בעקבות חיידק אלים שתקף את גופו והבוקר השיב את נשמתו לבוראה.




אחד משיריו המוכרים הוא השיר 'געגועים' שיצא לאור ביוני 2002, דלבקוביץ כתה והלחין את זה בעקבות הפיגוע ביישוב איתמר בו נרצחו בדם קר אם המשפחה רחל שבו ושלושה מילדיה - נריה, צביקה ואבישי הי"ד.

געגועים
---------
''זה קרה ביום חשוך וסוער
חיכיתי בחוץ לא הבנתי יותר
בכיתי חזק, ראיתי הכל
האש הקדושה עלתה מביתי

נשמות טהורות עלו בסערה
השמים בכו וליבי נשבר
ילדים קטנים לא עשו דבר
ואמא שלנו כבר לא כאן

שמע ישראל לקול תפילתי
חזק ותשמור כל בני ביתי


אני רוצה שתדעו אני לא לבד
נשארנו משפחה קטנה וחזקה
שלושה ילדים ואמא אחת
עלו למרומים, אנחנו עצובים
מנסה לאסוף את השברים
עם דמעה קטנה והרבה כאבים
מלאכי עליון שומרים עליכם
עלינו ועל כל עם ישראל

ועכשיו כולם סובבים סביבי
אנשים טובים תומכים ומשמחים
אבל החיים השתנו ברגעים
ילדי ואני לישועה מצפים

את השיר הזה אני רוצה לקרוא
אבל אתם לא פה ומה יהיה במקום
מחכים לכם מתגעגעים
נבקש בקשה מאלוקים

שמע ישראל לקול תפילתי
חזק ותשמור על בני ביתי''




תגובה 1:

  1. שמשון היה בן דוד שני שלי (אמותינו בנות דודות כשסבתו מצד אמו שתחיה וסבתי מצד אמי ע"ה אחיות)
    וכתבתי לזכרו שיר:

    שמשון הגיבור

    לזכר שמשון יוסף דלבקוביץ ז"ל
    שלמרות ייסוריו הרבים הקדיש מחייו לאחרים.

    קיבלת באהבה את הייסורים
    והרבית בעשיית חסד לאחרים.
    התמודדת בגבורה עם המחלה
    והיית בעל מידות ורגש נפלא.
    היית חביב ואהוב על כולם,
    נשמה גדולה.
    כרבי עקיבה היית צנוע ומעולה,
    וכמעט לא ראו עליך שהיית חולה.
    סבלת כמעט כל חייך ממחלת דם,
    אך היא לא הפריעה לך להיות במלוא המובן אדם.
    לא התלוננת ולא דיברת רע,
    למרות המצב הקשה והנורא.
    שימחת חולים ובייחוד ילדים,
    כתכונתם של יהודים היית ביישן, רחמן וגומל חסדים.
    לראותך רוקד על הבמה יותר מכולם היה מהמם,
    כל חייך היו חיים של קידוש השם.
    הספקת הרבה ב-46 שנים אך לנו זה היה מעט,
    זכרך יישאר עימנו לעד.
    נגדעה שירת חייך,
    אך לנצח יוותרו מעשיך!

    השבמחק