לא זקוקים למחמאות שלכם

נקודת מבט / נתן אנשין

שמעתם? ח"כ ראובן ריבלין משבח אותנו על התנהגותנו המופתית בעצרת הגדולה. כך פורסם אתמול בעתוננו. גם איש תקשורת צוטט באומרו שהעצרת היתה "מאד מכובדת" ...

ואני הקטן, עפעס, הייתי מוותר על מחמאותיהם, ומדוע? משום שלא הם אלה שיחלקו לנו ציונים; אלה הם גדולי הדור שהצליחו לגבש אותנו יחד ולהורות לנו מה לעשות ומה לא.

ואם היו אותם גדולי ישראל מורים אותנו להפגין ולא רק להתפלל - היינו עושים זאת בחפץ לב, למורת רוחם של המביטים עלינו מלמעלה כפטרונים על קבוצת נערים שובבים שיגידו לנו מתי אנחנו יושבים יפה ומתי לא רקדנו לפי התזמורת.

וכן, העצרת היתה בהחלט מכובדת. שכן כלו כל הקיצין - וכבר אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. משל למה הדבר דומה? לאדם שביתו עומד להישרף, ובמקום לשפוך מים על האש, הוא יחפש אשמים להצתה.

האשמים להצתה הנוראה של הישיבות הקדושות בארץ ישראל, הם אישי הממשלה הנוכחית, ואילו רבים מאד מאנשי התקשורת, אחראים לליבוי השריפה, על ידי הפצצ שנאה חסרת תקדים נגד שלומי אמוני ישראל.

כך שאין שעתנו פנויה עוד להפגנות ומחאות, כי במצב שאליו נקלענו, כאשר גזירת הגיוס היא רק סעיף אחד בתוכנית רב תחומית ל"חינוך מחדש" של היהדות החרדית, שוב אין כוחנו אלא בפה, להתחנן ולבקש על נפש בנינו שלא יובלו אל כור ההיתוך הצבאי והחברתי, דבר שפירושו כליון רוחני ליהדות החרדית כולה.

אומר ח"כ ריבלין: "בחרדה רבה צפיתי בהפגנת החרדים אשר היתה מחאה לגיטימית, והייתי חרדי ביותר מהסיום של אותה הפגנה. שאלתי את עצמי, מה יקרה אם נלך לעימות אשר יגביר את הקרע בתוך עמנו".

תודה על הדברים היפים, אבל החרדה שלך היתה שלא במקומה, כפי שהסמנטיקה שלך, מחאה, הפגנה, ולא עצרת תפילה, היתה שלא במקומה, כי כאשר עומדים, כבר בקרוב, לפגוע בבנינו, כאשר יוצרים מציאות שחזותה כפי שהיה בימי הקנטוניסטים, זו איננה השעה המתאימה לשום דבר אחר; זוהי השעה לבכות, לזעוק אל ה' בחוזקה, ואין הדעת פנויה כלל לדברים אחרים.

אומר איש תקשורת: "כל הכבוד לציבור החרדי שהפגין אתמול במאות אלפיו בירושלים. עצרת המחאה של הציבור החרדי היתה מאוד מכובדת, התנהלה בסדר מופתי". אכן מילים יפות, אבל מדוע אני חש כאילו אנו, הציבור החרדי הגדול והנפלא, הם כאילו ילדיו הקטנים של הדובר שאמור לדון אותם לשבט או לחסד ?!

המאמר פורסם הבוקר בעיתון 'המודיע'