שבועות בודדים לאחר ההשתלטות על 'יתד נאמן', כשההבנה החלה לחלחל אצל הגורמים המודחים שכבר לא יהיה ניתן לחזור בקלות לאותה מערכת בה השקיעו את מיטב ימיהם, הוחלט לכנס יחדיו את האנשים שלא אהבו - בלשון המעטה - את ההשתלטות העוינת - לטעמם - על העיתון.
הציבור קצת היה מבולבל, התקווה באותם היתה היתה שאולי 'יתד נאמן' כן ימשיך את מורשת מקימיו, כינוס ראשון נערך בער"ח תמוז תשע"ב, באולמי סאטמר בבני ברק - השמועה עברה מפה לאוזן שמתארגנים לראות מה עושים הלאה.
את המשא המרכזי נשא הגרד"צ קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא. היו שנזכרו כמה עשרות שנים אחורה עת עמד ר' דב צבי וזעק את זעקתו של 'יתד נאמן' - גם הפעם הזעקה היתה אותה זעקה. עיקר החשש של אוהדי ההנהלה הישנה שזכתה לתמיכתו המלאה של הגר"ש אויערבאך וגדולי תורה נוספים היה משינויים דרסטיים בדרכו של העיתון, חששות שהתבררו כנכונים במהלך הזמן.
באותו כינוס ניתנה לראשונה ההוראה לאברכים לבטל את המנויים לעיתון "כאשר היו צריכים לעשות פעילות, רבותינו לא מיהרו כל כך להוציא בחורים מהישיבה, אבל כאן לא מדובר על לסגור את הגמרות, הגמרות ישארו פתוחות, ואפילו את החברותא לא צריכים להפסיק, בפעולה של דקה או שתיים נעשה את שלנו", הורה הגרד"צ לאברכים.
שנתיים אחרי, והנה תזכורת קטנה - דבריו המלאים של הגרד"צ קרלנשטיין, "אבא לא מחליפים !"
ברשות מרנן גדולי תלמידי החכמים,
לא נאריך כעת בדברים רק נראה למעשה את מה שעומד כעת לפנינו.
ברוך ה' זכינו שגדל וגודל דור גדול בתורה, גדול ביראת שמים וגדול בדעותיו.
בצעירותי היו זמנים שהדעות היו צריכים חיזוק. מרן החזו"א כבר היה בסוף ימיו, אבל האור שהוא הדליק בלבבות לכל אלו שדפקו על דלתות ביתו המשיך וממשיך להאיר, וברוך ה' גדל כזה דור. הרב מפוניבז' היה אומר "אני רוצה לגדל בישיבה דור שלא אתבייש לקבל איתו פני משיח", והוסיף ואמר שהוא כבר רואה שמתחיל לגדול כזה דור עם כל כך הרבה מעלות.
אבל ידוע שדעות של אדם זה דבר עדין מאד. חס וחלילה!! חס וחלילה!! - הדעות של האדם נמצאים בסכנה יומיומית! לא תמיד האדם מרגיש את זה, אבל מדובר בסכנה יומיומית, כאן סטיה... שם סטיה... ועלינו עולם התורה מוטל לשמור על כך, צריך לשמור!
הנה ברוך ה' זכינו וישבנו עם רבותינו גדולי עולם שוכני עפר, זכינו לפחות במשהו להריח את הריח שלהם! היה זה ריח של בשמים!! וגם כאשר הם הלכו הריח הזה נשאר, הריח הטוב שאותו השרישו המשיך והמשיך... אבל תמיד ישנם קשיים ותמיד ישנם נסיונות, כבר אז כשהיינו צעירים התחילו הנסיונות, בחורים ואברכים היו עובדים להעמיד את הדברים על האמת הברורה, למדנו את דעותיהם, דיברנו על זה עם החברים כמו על סוגיא, וכשהכל התבאר היינו מאושרים, כמו שבחור שיושב על הסוגיא וזוכה להבין קופץ משמחה 'עכשיו אני מבין!' כך גם בכל דעה של רבותינו עד הרב שך שהוא אחרון בזמן. כמו שראינו אצל הרב שך שאחרי שהיה אומר בדרשה דברים עדינים אז כמו שלאחר שיעור היה שואל את מי שהיה פוגש 'הבנת את השיעור?' כך גם כשהיה אומר דרשה בדברים עדינים היה אפשר לפגוש אותו אפילו למחרת והוא היה שואל 'הבנת?' הבנת מה שאמרתי?
ברוך ה' שזכינו שהחדירו בנו והשרישו בנו כזה חינוך, אומרים 'חינוך טהור'- איזה חינוך מתוק זה היה, א זיסער חינוך... הדריכו אותנו, החיו אותנו, חיממו לנו את הלבבות והאירו לנו את המוח.
וכך עמד מרן האבי עזרי ושמר, הוא שמר כל כך כמו שעומדים ושומרים בישיבה שלא תכנס א' קרומער סברא, שלא תכנס איזו מין סברא לא ברורה. וודאי זוכרים כאן הרבה את התנועה שהרב שך היה עושה כשהיה שומע סברא לא ישרה, אוי... ככה הקפידו והקפידו והקפידו שחס וחלילה לא תתערב אצלינו דעה זרה!!!
מי שיודע יודע כמה הוא מסר את נפשו על כל בחור ובחור שתקלט אצלו רק הדרך הטובה, הדרך הברורה, הוא היה קורא לזה 'אין וועג פון החפץ חיים' – הדרך של החפץ חיים... והדברים שלו נכנסו ללבבות.
אני כבר לא אדם צעיר, רחוק מלהיות אדם צעיר, קשה לשכוח איך הרב שך ציער את עצמו, איך הוא מסר את נפשו!!! כדי שהמוח שלנו יהיה טהור, כדי שבמוח שלנו יכנסו רק דברים שמותרים להכניס, אוי... איך שהוא שמר והקפיד... וזה היה הטעם העיקרי שלו בפתיחת העיתון, הוא חשש שיהיה איזה דלת אחורית או אחורי אחורית שדרכה יכנסו לליבות בני התורה איזה משהו... משהו לא חלק, הוא מסר את נפשו על זה, אני חוזר ואומר- הוא מסר את נפשו על זה!! ואנחנו צריכים לשמור שמה שהוא מסר את נפשו על זה ימשיך... אותו דרך, אותו אור, אותם דעות, הרי כמה הוא עמל על כך וברוך ה' עלתה בידו, ברוך ה' גדל דור שאפילו ילדים קטנים בגיל עשר... אני כל כך התרגשתי לשמוע פעם כאן בבני ברק ילד שאמר לחבר שלו "אבל הרב שך אמר - 'לא'!..." צריכים אנו להמשיך ולשמור על הילדים שלנו, על התלמידים שלנו, על הישיבות די בכל אתר ואתר.
אפשר להאריך הרבה כמה סייעתא דשמיא היתה לכל אלו שהלכו בדרכו, אך לא כאן המקום לספר סיפורים. בעזרת ה' אם נעבור את החיים בלי לטעות, כאשר יבוא משיח ונבוא לקראתו, נראה את הרב שך ונגיד לו 'רבי, לא זזנו מדבריך!... עמדנו בנסיונות, עמדנו בקשיים ולא זזנו מדבריך!... אוי, כמה אנו צריכים להתפלל על זה שבאמת נוכל לבוא כל עולם התורה לפני המשיח ולפני אליהו ויגידו כולם 'לא זזנו מדברי רבותינו עם כל הנסיונות!'.
הלכנו בדרכיו של הרב שך בכל העניינים, אם פעם היתה דאגה בריאותית או איזו עגמת נפש, הכתובת הראשונה לפני הרופאים היתה- רחוב ראבד, הוא היה מרגיע כמו אבא לילדיו הקטנים, כמו אבא!
אל ניקח מאתנו את האבא! אבא לא מחליפים!!! א טאטע בלייבט א טאטע, לא נחליף את האבא, נלך בדרכיו עד שהמשיח יבוא! וכמו שהרב זצ"ל היה אומר 'ביז משיח און נאך משיח' גם אחרי שהמשיח יבוא, נשריש את כל מה שקיבלנו לילדינו ולנכדינו, נשמור שכולם ישארו בזה.
מה צריכים לדבר בכלל... מה צריכים בכלל לדבר... אם הייתי רוצה לדבר לא הייתי מפסיק, אבל מה צריכים לדבר? הרי כל אחד מבין מה עומד כאן על הפרק, הדרך של רבותינו עומדת כאן על הפרק! אם אנחנו לא נעמוד על המשמר, הילדים והנכדים שלנו לא יסלחו לנו!!!
כאשר היו צריכים לעשות פעילות, רבותינו לא מיהרו כל כך להוציא בחורים מהישיבה, אבל כאן לא מדובר על לסגור את הגמרות, הגמרות ישארו פתוחות, ואפילו את החברותא לא צריכים להפסיק, בפעולה של דקה או שתיים נעשה את שלנו.
אלו שעומדים בשער הם גיבורים! אינני יודע איך הם עומדים בזה, הקב"ה יתן להם סייעתא דשמיא בכל הדברים, אבל אם הגיבורים האלו צריכם עזרה, אנחנו חייבים לעזור להם שלא ניתבע על כך.
הקב"ה יעזור שיותר לא נצטרך כאלו אסיפות, יהיו כנסים לשמוע תורה, דברי מוסר, מגדולי ישראל, אבל כאלו אספות בעזרת ה' לא נצטרך יותר, אבל כאשר כבר נתאספנו היום, אני מבקש, כולנו כאחד, בגבורה! נחזק את דעת גדולי הדור האמיתיים, את דעות רבותינו, נמשיך את כל מה שלימדו אותנו רבותינו, עם כל הקלארקייט, ועם כל השטארקקייט, אלו פעולות קטנות שנראה לנו שכלום לא יקרה מזה, אבל הפעולות הקטנות האלו יביאו לנו את הגאולה בקרוב.
 |
| הגרד"צ קרלנשטיין בשיחה עם עורך עיתון 'הפלס' ה' נ.ז. גרוסמן |
הציבור קצת היה מבולבל, התקווה באותם היתה היתה שאולי 'יתד נאמן' כן ימשיך את מורשת מקימיו, כינוס ראשון נערך בער"ח תמוז תשע"ב, באולמי סאטמר בבני ברק - השמועה עברה מפה לאוזן שמתארגנים לראות מה עושים הלאה.
את המשא המרכזי נשא הגרד"צ קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא. היו שנזכרו כמה עשרות שנים אחורה עת עמד ר' דב צבי וזעק את זעקתו של 'יתד נאמן' - גם הפעם הזעקה היתה אותה זעקה. עיקר החשש של אוהדי ההנהלה הישנה שזכתה לתמיכתו המלאה של הגר"ש אויערבאך וגדולי תורה נוספים היה משינויים דרסטיים בדרכו של העיתון, חששות שהתבררו כנכונים במהלך הזמן.
באותו כינוס ניתנה לראשונה ההוראה לאברכים לבטל את המנויים לעיתון "כאשר היו צריכים לעשות פעילות, רבותינו לא מיהרו כל כך להוציא בחורים מהישיבה, אבל כאן לא מדובר על לסגור את הגמרות, הגמרות ישארו פתוחות, ואפילו את החברותא לא צריכים להפסיק, בפעולה של דקה או שתיים נעשה את שלנו", הורה הגרד"צ לאברכים.
שנתיים אחרי, והנה תזכורת קטנה - דבריו המלאים של הגרד"צ קרלנשטיין, "אבא לא מחליפים !"
התמלול המלא:
ברשות מרנן גדולי תלמידי החכמים,
לא נאריך כעת בדברים רק נראה למעשה את מה שעומד כעת לפנינו.
ברוך ה' זכינו שגדל וגודל דור גדול בתורה, גדול ביראת שמים וגדול בדעותיו.
בצעירותי היו זמנים שהדעות היו צריכים חיזוק. מרן החזו"א כבר היה בסוף ימיו, אבל האור שהוא הדליק בלבבות לכל אלו שדפקו על דלתות ביתו המשיך וממשיך להאיר, וברוך ה' גדל כזה דור. הרב מפוניבז' היה אומר "אני רוצה לגדל בישיבה דור שלא אתבייש לקבל איתו פני משיח", והוסיף ואמר שהוא כבר רואה שמתחיל לגדול כזה דור עם כל כך הרבה מעלות.
אבל ידוע שדעות של אדם זה דבר עדין מאד. חס וחלילה!! חס וחלילה!! - הדעות של האדם נמצאים בסכנה יומיומית! לא תמיד האדם מרגיש את זה, אבל מדובר בסכנה יומיומית, כאן סטיה... שם סטיה... ועלינו עולם התורה מוטל לשמור על כך, צריך לשמור!
הנה ברוך ה' זכינו וישבנו עם רבותינו גדולי עולם שוכני עפר, זכינו לפחות במשהו להריח את הריח שלהם! היה זה ריח של בשמים!! וגם כאשר הם הלכו הריח הזה נשאר, הריח הטוב שאותו השרישו המשיך והמשיך... אבל תמיד ישנם קשיים ותמיד ישנם נסיונות, כבר אז כשהיינו צעירים התחילו הנסיונות, בחורים ואברכים היו עובדים להעמיד את הדברים על האמת הברורה, למדנו את דעותיהם, דיברנו על זה עם החברים כמו על סוגיא, וכשהכל התבאר היינו מאושרים, כמו שבחור שיושב על הסוגיא וזוכה להבין קופץ משמחה 'עכשיו אני מבין!' כך גם בכל דעה של רבותינו עד הרב שך שהוא אחרון בזמן. כמו שראינו אצל הרב שך שאחרי שהיה אומר בדרשה דברים עדינים אז כמו שלאחר שיעור היה שואל את מי שהיה פוגש 'הבנת את השיעור?' כך גם כשהיה אומר דרשה בדברים עדינים היה אפשר לפגוש אותו אפילו למחרת והוא היה שואל 'הבנת?' הבנת מה שאמרתי?
ברוך ה' שזכינו שהחדירו בנו והשרישו בנו כזה חינוך, אומרים 'חינוך טהור'- איזה חינוך מתוק זה היה, א זיסער חינוך... הדריכו אותנו, החיו אותנו, חיממו לנו את הלבבות והאירו לנו את המוח.
וכך עמד מרן האבי עזרי ושמר, הוא שמר כל כך כמו שעומדים ושומרים בישיבה שלא תכנס א' קרומער סברא, שלא תכנס איזו מין סברא לא ברורה. וודאי זוכרים כאן הרבה את התנועה שהרב שך היה עושה כשהיה שומע סברא לא ישרה, אוי... ככה הקפידו והקפידו והקפידו שחס וחלילה לא תתערב אצלינו דעה זרה!!!
מי שיודע יודע כמה הוא מסר את נפשו על כל בחור ובחור שתקלט אצלו רק הדרך הטובה, הדרך הברורה, הוא היה קורא לזה 'אין וועג פון החפץ חיים' – הדרך של החפץ חיים... והדברים שלו נכנסו ללבבות.
אני כבר לא אדם צעיר, רחוק מלהיות אדם צעיר, קשה לשכוח איך הרב שך ציער את עצמו, איך הוא מסר את נפשו!!! כדי שהמוח שלנו יהיה טהור, כדי שבמוח שלנו יכנסו רק דברים שמותרים להכניס, אוי... איך שהוא שמר והקפיד... וזה היה הטעם העיקרי שלו בפתיחת העיתון, הוא חשש שיהיה איזה דלת אחורית או אחורי אחורית שדרכה יכנסו לליבות בני התורה איזה משהו... משהו לא חלק, הוא מסר את נפשו על זה, אני חוזר ואומר- הוא מסר את נפשו על זה!! ואנחנו צריכים לשמור שמה שהוא מסר את נפשו על זה ימשיך... אותו דרך, אותו אור, אותם דעות, הרי כמה הוא עמל על כך וברוך ה' עלתה בידו, ברוך ה' גדל דור שאפילו ילדים קטנים בגיל עשר... אני כל כך התרגשתי לשמוע פעם כאן בבני ברק ילד שאמר לחבר שלו "אבל הרב שך אמר - 'לא'!..." צריכים אנו להמשיך ולשמור על הילדים שלנו, על התלמידים שלנו, על הישיבות די בכל אתר ואתר.
אפשר להאריך הרבה כמה סייעתא דשמיא היתה לכל אלו שהלכו בדרכו, אך לא כאן המקום לספר סיפורים. בעזרת ה' אם נעבור את החיים בלי לטעות, כאשר יבוא משיח ונבוא לקראתו, נראה את הרב שך ונגיד לו 'רבי, לא זזנו מדבריך!... עמדנו בנסיונות, עמדנו בקשיים ולא זזנו מדבריך!... אוי, כמה אנו צריכים להתפלל על זה שבאמת נוכל לבוא כל עולם התורה לפני המשיח ולפני אליהו ויגידו כולם 'לא זזנו מדברי רבותינו עם כל הנסיונות!'.
הלכנו בדרכיו של הרב שך בכל העניינים, אם פעם היתה דאגה בריאותית או איזו עגמת נפש, הכתובת הראשונה לפני הרופאים היתה- רחוב ראבד, הוא היה מרגיע כמו אבא לילדיו הקטנים, כמו אבא!
אל ניקח מאתנו את האבא! אבא לא מחליפים!!! א טאטע בלייבט א טאטע, לא נחליף את האבא, נלך בדרכיו עד שהמשיח יבוא! וכמו שהרב זצ"ל היה אומר 'ביז משיח און נאך משיח' גם אחרי שהמשיח יבוא, נשריש את כל מה שקיבלנו לילדינו ולנכדינו, נשמור שכולם ישארו בזה.
מה צריכים לדבר בכלל... מה צריכים בכלל לדבר... אם הייתי רוצה לדבר לא הייתי מפסיק, אבל מה צריכים לדבר? הרי כל אחד מבין מה עומד כאן על הפרק, הדרך של רבותינו עומדת כאן על הפרק! אם אנחנו לא נעמוד על המשמר, הילדים והנכדים שלנו לא יסלחו לנו!!!
כאשר היו צריכים לעשות פעילות, רבותינו לא מיהרו כל כך להוציא בחורים מהישיבה, אבל כאן לא מדובר על לסגור את הגמרות, הגמרות ישארו פתוחות, ואפילו את החברותא לא צריכים להפסיק, בפעולה של דקה או שתיים נעשה את שלנו.
אלו שעומדים בשער הם גיבורים! אינני יודע איך הם עומדים בזה, הקב"ה יתן להם סייעתא דשמיא בכל הדברים, אבל אם הגיבורים האלו צריכם עזרה, אנחנו חייבים לעזור להם שלא ניתבע על כך.
הקב"ה יעזור שיותר לא נצטרך כאלו אסיפות, יהיו כנסים לשמוע תורה, דברי מוסר, מגדולי ישראל, אבל כאלו אספות בעזרת ה' לא נצטרך יותר, אבל כאשר כבר נתאספנו היום, אני מבקש, כולנו כאחד, בגבורה! נחזק את דעת גדולי הדור האמיתיים, את דעות רבותינו, נמשיך את כל מה שלימדו אותנו רבותינו, עם כל הקלארקייט, ועם כל השטארקקייט, אלו פעולות קטנות שנראה לנו שכלום לא יקרה מזה, אבל הפעולות הקטנות האלו יביאו לנו את הגאולה בקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה