יום שני, 24 בפברואר 2014

המאבק הקדוש על הלא-כלום

דעה \ דוד מירסקי


הם ישבו שם, אוכלים את עצמם, מתייסרים בשאלה, בשביל מה? למי זה היה חסר? לסגור לעצמינו קו נייעס, בלי מראיינים, וסותמי פיות? הלא כולם יודעים היום שכשמתפרסם מכתב בשם מזכירות מועצת גדולי התורה, ובשם הגדוילים, ללא אף חתימה, זה משחק מכור.

אז את מי באנו לשכנע, את עצמינו?

הם ישבו שם, אוכלים את עצמם, מתייסרים בשאלה, למה הוצאנו מכתב עם חתימות של גדולי ישראל נגד עיתון ׳הפלס׳, הלא חלק גדול מתוך מחנינו כבר לא מאמין לכל חתימה שיוצאת מביתם של הגדוילים, למה היינו צריכים את זה, כדי להיווכח שוב פעם באמינות שלנו כעסקנים עצמאיים, שאינם כפופים לדעת תורה? כאלו שזכויות היוצרים על הדעת תורה מונח בכיסם?

הם יושבים שם המון ככל הנראה, מחליטים, חותמים, מפיצים, ובעיקר מתחרטים בסוף.
קווי הנייעס שבים לפעול, עיתון הפלס ממשיך לחדור לבתיהם של שומרי התורה והמצוות.

כשהאחד, מגלה על חבירו, אם הם עצמם הפסיקו להתנהג כמשוכנעים במודעות מבית הגדוילים על איסור כזה או אחר, והכריזו קבל עם ועולם על הפיכתם של גדולי ישראל לכלי אינטרסי מובהק,

זו הכרזה לכל המתיימרים לשמוע לדעת חכמים, ולא להכניס את העיתון לבתיהם, תרדו מזה, זה אנחנו, וגם על זה אנחנו מתחרטים. תקראו הפלס, תמשיכו להאזין לקווי הנייעס, העיקר שתשכחו לנו עוד מעידה, אחת מני רבות, בדרך הסוללת הנהגה תורנית ולא הנהגה של עסקנים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה