יום שלישי, 10 ביוני 2014

רובי ריבלין הוא הנשיא ה-10 של מדינת ישראל

בתום קרב רווי השמצות, נקבע כי רובי ריבלין הוא הנשיא העשירי של מדינת ישראל. בהצבעה הדרמטית בסיבוב השני קיבל ריבלין את תמיכתם של 63 חברי כנסת, לעומת 53 שתמכו במאיר שטרית. בנאום הניצחון אמר ריבלין: "מעכשיו אני איש של כולם. תחי הדמוקרטיה הישראלית! תחי מדינת ישראל!"

הרמת כוסית לאחר ההודעה על הזכיה, עם ראש הממשלה נתניהו שקשה למצוא חיוך על פניו
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הכריז הצהריים (ג') על בחירתו של ח"כ ראובן (רובי) ריבלין לתפקיד נשיא המדינה העשירי של מדינת ישראל. ריבלין, שקיבל את תמיכתם של 63 חברי כנסת, ניצח בסיבוב השני את ח"כ מאיר שטרית, שבו תמכו 53 חברי כנסת. בחודש הבא יחליף ריבלין את הנשיא היוצא שמעון פרס. המנצח ריבלין בכה מהתרגשות לאחר ניצחונו והתקשר לרעייתו: "בואי נחמה, ניצחנו". שטרית מצדו אמר: "מבחינתי התוצאה טובה ומכובדת, כל הכבוד לרובי".

לאחר פרסום התוצאות נשא ריבלין נאום ניצחון באולם שאגאל בכנסת. "איזה פייט נתת", אמר הנשיא הנבחר לח"כ מאיר שטרית. "הגענו לסופה של מערכת בחירות קשה ומטלטלת, אמון הציבור במוסד הנשיאות ספג פגיעה קשה וחובתנו לשקמו ולהשיבו". ריבלין הוסיף ואמר: "כנסת ישראל הייתה עבורי בית".

"איזה פייט נתת", יחד עם מאיר שטרית שעלה לסיבוב השני וקיבל 53 מהקולות
 ריבלין התמקד בנאומו גם בסיום תפקידו כחבר כנסת לאחר שנבחר אליה לראשונה בשנת 1988. "מה גדולה אהבתי אליו וכן גם אליכם. הכנסת היא סם החיים של הדמוקרטיה הישראלית. החל מרגע זה אני מתחיל תהליך של פרידה אישית מהמקום שהיה לביתי, מהלשכות דרך הוועדות".

בחירתו לנשיא מאלצת את ריבלין גם לעזוב את ביתו הפוליטי – הליכוד. "המפלגה הייתה לי לבית ושאמרתי שהיא תהיה ביתי עד שלא אוכל לעמוד על דעתי יותר אלא אם החוק יחייב אותי לעזוב את הבית. כעת אני לא איש של מפלגה ואינני איש של תנועה. אני איש של כולם. איש העם".

ריבלין ציין בנאומו את חבריו שסייעו לו להיבחר, בהם אנשי הליכוד גדעון סער וחיים כץ, אך לא רק. "גם לחברי אלי ישי ולחברתי ח"כ שלי יחימוביץ' אני מודה ואנו מוכיחים שגם בתהום פעורה אפשר לחיות בחברה הישראלית ביחד למרות חילוקי הדעות". גם לח"כ הרב יעקב ליצמן שתמך בו, לא שכח ריבלין להודות בנאומו.

"לא שכח להודות לליצמן", יחד עם ליצמן במליאה לפני ההכרזה על בחירתו

לאחר נאומו של ריבלין טילפן הנשיא שמעון פרס ליורשו. "אני מתכבד לדבר עם כבוד הנשיא הבא הראוי לכך ואני שמח על כך. אני יודע שזה תפקיד שעמו אחריות רבה. אתה צריך לשקול כל מילה. אני עומד לרשותך בכל נושא ונשמח לעשות מה שאנו יכולים כדי להעביר את התפקיד בצורה מכובדת בנפש חפצה". ריבלין הודה לפרס על דבריו. "יהיה לי קשה להיכנס לנעליך הגדולות. תודה רבה לך שמעון יקירי".

לפני כן בירך ראש הממשלה בנימין נתניהו את ריבלין ואמר לו: "עומדות בפניך שתי משימות גדולות: ללכד את העם מבפנים על כל חלקיו ושכבותיו. המשימה השנייה היא לייצג את מדינת ישראל כלפי העולם. ישראל היא המדינה המאותגרת ביותר עלי אדמות. עד היום הצלחנו להדוף את האיומים על קיומנו, לפתח את המדינה ולקלוט מיליוני עולים ולבנות כאן מדינה לתפארת, אבל אי אפשר לנוח על זרי הדפנה".

גם יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, בירך את ריבלין באולם שאגאל במשכן. "אני משוכנע שתהיה נשיא נפלא ותהווה אוזן קשבת גם לאלה שדעותיהם אינן כמו שלך. אני יוכל לומר בפה מלא בשם האופוזיציה: 'תחי, לך, עלה והצלח'.

המנצח הגדול של הבחירות, לבד מריבלין, הוא שר הפנים גדעון סער. סער הוא אדריכל הניצחון של ריבלין. הוא ליווה אותו גם בבחירות הקודמות לפני שבע שנים, והיה ראש מטהו בבחירות הנוכחיות. כאשר ניסה נתניהו לבטל את מוסד הנשיאות כדי למנוע מריבלין להיות נשיא, היה זה סער שסיכל את היוזמה. כעת יש מי שמדברים על סער כמי שעשוי לנסות ולרשת את נתניהו. מכיוון שהנשיא הוא זה שבוחר מיהו חבר הכנסת שירכיב את הממשלה, הקשר החם בין ריבלין לסער ודאי צריך להטריד את ראש הממשלה נתניהו.

אחרי המרוץ הצמוד בסיבוב הראשון התפתח במשכן קרב על העברת התמיכה של חברי כנסת שבחרו באיציק, דורנר ושכטמן לעברו של שטרית. בליכוד ניסו לשמור על כוחו של ריבלין והיו מי שהכריזו על "מאבק בין מועמד הימין למועמד השמאל".

ראשי המטה של ריבלין, גדעון סער וחיים כץ, ניסו לגייס את כמי שמוגדרים כ"מחנה הלאומי" ולהשיג תמיכה ממי שרואים בריבלין "דמוקרט גדול", כדבריהם. בצד השני הפעיל יו"ר העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג לחצים על יו"ר יש עתיד יאיר לפיד להתגייס לבחירת שטרית.

אחרי בחירתו של ריבלין אמר ח"כ חיים כץ כי "עם ישראל קיבל מה שהיה צריך לקבל - את רובי ריבלין כנשיא, ואין מאושר ממני. מערכת הבחירות הזו הייתה לא קלה, אך מעניינת, ולאחר שהקרב היה קשה, הניצחון כל כך מתוק. חבל שזה נגמר בסיבוב השני ולא כבר בסיבוב הראשון".

יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי בירך את ריבלין ואמר: "רובי הוא האיש הנכון במקום הנכון, יהודי חם שיביא כבוד למדינת ישראל ולעם ישראל". נחמה ריבלין, רעייתו של הנשיא הנבחר, אמרה: "אני שמחה שהיושר וההגינות ניצחו".

שר הכלכלה נפתלי בנט, שהביע תמיכה פומבית בריבלין, אמר בתום הסיבוב השני: "קיבלנו נשיא שמאמין בזכותו של עם ישראל ולא מתבייש להגיד את זה". שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בירך את ריבלין ואמר: "הוא יביא למשכן את ערכיו היהודיים והדמוקרטיים".

ח"כ הרב יעקב ליצמן שתמך בריבלין אמר כי "ברכותיי לנשיא המדינה ידידי רובי ריבלין, שנבחר לתפקיד הממלכתי ביותר. מוסד הנשיאות קיבל היום אדם ערכי, איש חם למסורת ישראל, ומי שהיה קרוב לדעותיהם ועמדותיהם של הח"כים החרדיים במשך השנים. מאחל שימלא תפקידו בהצלחה ובכבוד".

ביוגרפיה קצרה


ריבלין, דור שמיני בארץ, נולד בספטמבר 1939 בירושלים לפרופסור יוסף יואל ריבלין, שגם שמו הוזכר כמועמד לנשיאות המדינה לפני כ-50 שנה. הוא גדל בשכונת רחביה ולמד בגימנסיה העברית בשכונה. בשירותו הצבאי היה קצין מודיעין, ובמלחמת ששת הימים, בין היתר, היה בחפ"ק של מרדכי (מוטה) גור בבית ספר לשוטרים בירושלים. אותה חטיבה שיחררה את הכותל המערבי. את שירות המילואים סיים בדרגת רב-סרן. לאחר שהשתחרר מצה"ל הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

באמצע שנות ה-60 הפך ריבלין לדמות מרכזית בבית"ר ירושלים יחד עם אחיו אליעזר. הוא כיהן במספר תפקידים בקבוצה שהיוותה באותם ימים את הסמל של תנועת החרות. בין היתר היה יו"ר הקבוצה. בשנת 1971 העיד מול "ועדת עציוני" שחשפה הטיות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל. ריבלין היה בין אלו שחשפו אי-סדרים בקבוצות האחרות בליגה.

הבוקר, ביציאה מביתו בשכונת "יפה נוף" בירושלים

בשנת 1978 נבחר ריבלין לראשונה למועצת העיר ירושלים, תפקיד שבו כיהן במשך 10 שנים. באותן שנים הוא כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של אל על ויו"ר המוסד לבטיחות וגהות. בין לבין, ב-1984, התמודד על מקום לכנסת והוצב במקום ה-51 ברשימת הליכוד. בשנים 1993-1986 היה יו"ר תנועת החרות בירושלים.

בנובמבר 1988 נבחר ריבלין לראשונה לכנסת מטעם הליכוד. הוא כיהן כיו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-1989 התמודד ריבלין מול המועמד האלמוני יחסית, אל"מ במיל' שמואל פרסבורגר, לראשות רשימת הליכוד. כיוון שהסניף היה מפוצל וריבלין זוהה אז כאיש מחנהו של דוד לוי, נבחר פרסבורגר להיות מועמד הליכוד לראשות העיר ירושלים, והפסיד בבחירות לטדי קולק.

לקראת הבחירות ב-1992 נדחק ריבלין מרשימת הליכוד בכנסת, לאחר שלא נבחר ברשימה הרביעית, כיוון שעדיין המשיך להיות מזוהה עם דוד לוי. בין לבין הוא הודח מראשות סניף הליכוד בבירה. ב-1993 ניסה ריבלין שוב להתמודד בבחירות המקדימות בליכוד לקביעת המועמד לראשות העיר ירושלים, אבל הפסיד בסופו של דבר בהפרש ניכר לאהוד אולמרט, שנבחר כמה חודשים לאחר מכן לראש העיר בבירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה